25 מיתוסים על תרומת דם האמינה

תרומת דם היא פעולה של אהבה, והכי חשוב, היא יכולה להציל חיים. למרות שאנשים רבים כבר מנהגים את הרגל הזה וישנן מספר פעולות ציבוריות לעידוד התרגול, עובדה שמספר התורמים יכול להיות גבוה יותר: אנשים רבים חוששים לתרום ובעיקר כמה ספקות בנושא.

סקר שנערך על ידי ANVISA (הסוכנות הלאומית למעקב אחר בריאות) שמטרתו להדגיש את פרופיל התורמים והלא-תורמים בברזיל, הראה כי מבין כלל הנשאלים, 405 אנשים ענו כי תרומת דם היא פעולה טובה, של אהבה / סולידריות / אנושיות (23.81%). עם זאת, 739 נשאלים אמרו כי הסיבה שאנשים לא תורמים דם היא פחד (36.15%). כשנשאלו על קבלת משהו לאחר נתינה, מתוך 543 מהנשאלים שאמרו שהם קיבלו משהו, 161 ענו כי שביעות הרצון מעזרה היא הפרס הגדול ביותר (28.20%).

קרן פרו-דם (Hemocentro de São Paulo) מציינת כי עירויי מוצרי דם ודם עוזרים להציל מיליוני חיים בכל שנה, להגדיל את תקוותם ואיכות חייהם של חולים עם מצבים מסכני חיים ונהלי תמיכה. מצבים רפואיים וכירורגיים מורכבים. הם גם ממלאים תפקיד מפתח בטיפול באמהות ובילדים ובטיפול בנפגעי אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם.

עבור רנטו רומנו, רכז קורס האבות במרכז אוניברסיטת ניוטון פאיבה, בלו הוריזונטה, תרומת הדם היא, לפני כל הגדרה, מעשה של הזדהות עם אחרים (ידוע או לא ידוע). יש לנו כמה פעולות ציבוריות המעודדות תרומת דם כמו גם את היתרונות שנוצרים כתוצאה מתרומות. ישנם עדיין אנשים רבים אשר מאוימים לתרום, מסיבות הקשורות לדת, מיתוסים, טאבו (במיוחד לאחר הופעת HIV ואיידס בשנות השמונים), או מחוסר מידע על התהליך ?, הוא אומר.

"אני מאמין כי יש צורך במודעות רחבה יותר לתהליך התרומה (הן היתרונות והן החשיבות) הקשורים ישירות להוראה, החל מכיתות המוקדמות, תוך היכרות עם מהות התהליך גם אצל ילדים", אומר רומנו.

מספר אנשים, למעשה, מתוודים שיש להם ספקות בתרומת דם. והכי גרוע, הם לרוב שוללים על ידי מיתוסים אמיתיים שנוצרו סביב הנושא. יש המאמינים, למשל, כי תרומת דם מסתכנת בנגיף HIV; שאין לו דם טוב לתרום, בין רעיונות שליליים אחרים.

להלן תביא את ההבהרה ל 25 מיתוסים לגבי תרומת דם.

1. מיתוס: תרומת דם כואבת

ארסי מסביר כי דם נאסף לתרומה באמצעות ניקוב של וריד בזרוע.

תחושת כאב היא דבר יחסי, ולגבי אנשים מסוימים תרומת דם יכולה לגרום ל"מטרד "כלשהו, ​​אך זה כלל לא מוגזם, אין שום דבר שונה מנטילת דם לבדיקות.

2. מיתוס: אדם עלול לחלות ב- HIV במהלך תרומת דם.

"כל החומרים המשמשים לאיסוף הדם הם סטריליים וניתנים לשימוש חד פעמי", אומר אראסי.

3. מיתוס: יש כמות מוגבלת של דם בגוף ועל ידי תרומה האדם יהיה דל בדם.

• נפח הנסוג מתמלא במהירות עם צריכת נוזלים ביום התרומה. ההחלמה של רכיבי הדם איטית יותר, וזו הסיבה שמומלץ על מרווח מינימלי בין תרומות של 60 יום לגברים ו -90 יום לנשים, מסביר המטולוג ארסי.

4. מיתוס: תרומת דם זה רע מכיוון שזה תמיד מוריד את לחץ הדם.

זה לא כלל ולא אמור להיות גורם לדאגה. "תרומת הדם נעשית על מנת לשמר את רווחת התורם, אך לעיתים יתכן וירידה בלחץ, בדרך כלל קלה באופיה והפוך בקלות", אומר אראסי.

5. מיתוס: אישה בכדור אינה יכולה לתרום דם

ארסי מציין כי מדובר במיתוס וכי שימוש באמצעי מניעה אינו מונע תרומת דם.

6. מיתוס: בתקופת הווסת אישה לא יכולה לתרום.

רומנה מציינת שנשים יכולות לתרום אפילו בתקופת הווסת, "כל עוד לא הוכיחו אנמיה במבחן טרום התרומה."

7. מיתוס: צמחונים לא יכולים לתרום דם

זה לא כלל, העניין הוא שאחת הבדיקות המומלצות בחקיקה הנוכחית בודקת את רמת ההמוגלובין (בדיקת אנמיה) לפני התרומה.אנשים שאינם אוכלים בשר אדום באופן קבוע עשויים להיות בעלי רמת המוגלובין מתחת למומלצת לתרומת דם? מסביר ארסי סקאשיטה, המטולוג בבית החולים ישראליטה אלברט איינשטיין.

8. מיתוס: קשישים לא יכולים לתרום דם

רנטו רומנו מציין כי קשישים עד גיל 69 יכולים לתרום, "כל עוד הם תרמו דם לפני גיל 60".

9. מיתוס: ילדים מתחת לגיל 18 אינם יכולים לתרום דם כלל.

"ילדים מתחת לגיל 18, כל עוד הם בני 16 או 17 זכאים, אך יש צורך לקבל אישור מוקדם מהאפוטרופוסים החוקיים", אומר רומנו.

10. מיתוס: מי שעבר ניתוח פלסטי כבר לא יכול לתרום דם.

"תרומת דם מותרת שלושה עד שישה חודשים לאחר הניתוח, תלוי בסוג הניתוח והרדמה", מסביר ארסי.

11. מיתוס: כמה דמים לא טובים לתרומה

ארסי מציין כי תרומה מכל סוג דם היא תמיד מבורכת.

12. מיתוס: אנשים ששותים אלכוהול (מבחינה חברתית) לעולם אינם יכולים לתרום דם.

החקיקה הקיימת קובעת כי מותרת תרומת דם 12 שעות לאחר הצריכה החברתית של משקאות אלכוהוליים?, מבהירה אראסי.

13. מיתוס: כולם חולים לאחר תרומת דם.

אנשים רבים לא מרגישים שום טרחה בתרומת דם. תהליך איסוף הדם נועד להבטיח ולשמור על רווחת התורם. עם זאת, אפילו בכל אמצעי המניעה, עלול להופיע סבל במהלך התרומה או אחריה. התבוננות תכופה בתורם מאפשרת גילוי ושיפור מוקדם של כל תופעות לוואי הקשורות לתרומה ?, מדגישה את המטולוג.

14. מיתוס: חומר התרומה אינו בטוח

ארסי מציין כי כל החומרים המשמשים לאיסוף דם שנתרם הם סטריליים וניתנים לשימוש חד פעמי. כיוון שכך, הוא אינו מהווה סכנות בריאותיות לתורם.

15. מיתוס: מי שתורם דם פעם אחת מחויב לתרום שוב.

זהו עוד מיתוס נוסף, לפי ארסי. "תרומת דם פעם אחת איננה מחייבת תרומה חדשה," הוא אומר.

האדם חופשי לתרום כאשר הוא או היא יכולים (בתנאי שיש לכבד את המרווח המינימלי בין תרומות של 60 יום לגברים ו -90 יום לנשים).

16. מיתוס: אתה חייב לצום לתרום

"אין לעשות תרומת דם בצום ומומלץ 3 שעות לאחר ארוחה עשירה ושמנה", אומר אראצ'י.

"אנו מזכירים לך שתורם הדם מוגש לשאלון נרחב וניתן לאתר תנאים אחרים המונעים תרומה בזמן הראיון", מוסיף המטולוג.

17. מיתוס: כל תרופה מונעת מאדם לתרום דם.

האמת שלקיחת תרופות איננה הרתעה אוטומטית. חלקם מקובלים לחלוטין. אחרים לא.

• השימוש בתרופות מסוימות אינו מאפשר תרומת דם, באופן זמני או לצמיתות. אם משתמשים בתרופות כלשהן, מומלץ ליצור קשר מוקדם עם בנק הדם כדי לוודא שאפשר תרומת דם ?, מסביר ארסי.

18. מיתוס: אדם סוכרת לעולם לא יכול לתרום דם.

חולי סוכרת מסוג II (ללא תלות באינסולין) זכאים לתרום דם. "תרומת דם אינה מומלצת, על פי החקיקה הקיימת, אם האדם הסובל מסוכרת משתמש באינסולין", אומר ארסי.

19. מיתוס: בעלי חיי מין פעילים אינם יכולים לתרום דם.

"רק התנהגות מינית מסוכנת מתנגדת תרומה באופן זמני", אומר רומנו.

20. מיתוס: דיאטות לא יכולות לתרום דם

"כל עוד האדם אינו נוטל תרופות כלשהן, או שהוא עומד במשקל המינימלי (50 ק"ג), אין שום התווית נגד", מסביר רומנו.

21. מיתוס: אסור לתרום דם במהלך ההנקה.

רומן מסביר כי מבקשת תקופה של 12 חודשים לאחר המסירה. "מכאן והלאה האישה יכולה לתרום דם באופן רגיל", הוא אומר.

מיתוס: אדם לא יכול לקיים יחסי מין לאחר (באותו היום) תרומת דם.

רומן מציין כי אין שום התווית נגד בעניין זה. הדבר החשוב הוא לכבד את מרווח המנוחה ולהימנע מפעילות גופנית אינטנסיבית.

23. מיתוס: אנשים עם פירסינג קבוע, קעקועים או איפור לעולם לא יכולים לתרום דם שוב.

רומן מסביר כי 12 חודשים לאחר הליכים אלו אנשים יכולים לתרום דם באופן רגיל.

24. מיתוס: האם מי שתורם דם לא מרוויח דבר בתמורה?

רומן מבהיר כי תורם הדם זכאי ליום חופש אחד בעבודה עם כל תרומה שנעשתה.

בנוסף, ראוי לציין: משמח מאוד לדעת שאתה עוזר לאחרים באמצעות פעולה שהיא ככל הנראה כל כך פשוטה לך אך כה חשובה.

עם זאת, קרן פרו-דם מציינת שבברזיל לא ניתן לשלם תרומת דם בשום פנים ואופן.על פי החקיקה המסדירה את הליכי המותרפיה בשטחנו, מחווה כזו צריכה להיות ללא תועלת.

25. מיתוס: תרומת דם מורידה במשקל

אין קשר בין ירידה במשקל או עלייה. האם פיצוי אורגני קורה לאחר פעולת תרומת הדם ?, מסביר רומנו.

שאלות נפוצות בנושא תרומת דם

להלן, אנשי המקצוע מבהירים שאלות נוספות בנושא תרומת דם:

1. האם גברים הומואים יכולים לתרום דם?

ארסי מסביר כי החקיקה הקיימת קובעת כי מועמד לתורם נחשב לא כשיר במשך 12 חודשים כאשר הוא חשוף לסיכון מוגבר לחשיפה לסוכנים זיהומיים הנגרמים בדם, כגון:? טיפול החלפת כליות וחולים עם היסטוריה של עירוי של רכיבי דם או נגזרות; אדם שקיים יחסי מין עם אחד או יותר מבני זוג מזדמנים או לא מוכרים או עם בני זוגם המינית בהתאמה; גברים שקיימו יחסי מין עם גברים אחרים ו / או עם בני זוגם המיניים; אדם שקיים יחסי מין עם אדם נגוע ב- HIV, צהבת B, צהבת C או זיהום אחר המועבר במגע מיני? (משרד הבריאות. פקודה מס '2.712, 12 בנובמבר 2013)

2. האם אדם יכול לעסוק בספורט אחרי תרומת דם?

ההמלצה היא לא לעשות פעילות גופנית ביום התרומה כדי למזער את הסיכוי לחוסר נוחות כלשהו במהלך האימון, "אומר המטולוג ארסי.

3. האם מבוצעת בדיקת דם שנתרמה?

על פי רומנו, מספר בדיקות נערכות למחקר על מחלות הניתנות להעברה באמצעות דם שנתרם. "מבוצעת גם בדיקת טרום תרומה שעשויה להתנגד לתרומה באופן זמני או קבוע", הוא מוסיף.

4. איזו טיפול צריך האדם לנקוט לאחר שנתן?

בעיקרון, מומלץ לנוח ולהימנע מפעילות גופנית אינטנסיבית, כמו גם לשאת משקולות כבדות או להפעיל מכונות כבדות. האם התורם עומד בקצבת יום העבודה כאשר הוא או היא עוברים תרומת דם כדי להבטיח המלצות אלה? ", מסביר רומנו.

5. האם היפוגליקמיה מונעת תרומה?

• לפני התרומה, לאחר הסינון מתבצע מינון של גלוקוז בדם (בדיקה המזהה את כמות הגלוקוזה בדם). במקרה של היפוגליקמיה, התרומה תועבר ליום אחר ?, מסביר רומנו.

6. מדוע אנשים מתחת לגיל 50 ק"ג לא יכולים לתרום דם?

עבור כל תרומה נתרמים כ -450 מ"ל דם, התואם 10% מכמות נפח הדם בגוף של התורם. אנשים השוקלים פחות מ -50 ק"ג עשויים להיות בעלי ליקוי כלשהו במערכת הלב וכלי הדם וההמטופואיטית (אחראי על ייצור והתבגרות של תאי דם)? ", מדגיש הרכז הרומאי.

7. האם נשים בהריון יכולות לתרום דם?

"תרומה אינה מומלצת במהלך ההיריון, כולל 90 יום לאחר הלידה הרגילה ו -180 יום לאחר הלידה הקיסרית", אומר רומנו.

8. מי יכול לטפל באקנה יכול לתרום דם?

הטיפול באקנה הוא מאוד ספציפי. "ישנם טיפולים שבהם משתמשים בג'לים ופתרונות אקטואליים, וטיפולים אחרים בהם משתמשים בתרופות, אשר כשלעצמן אינן מתייחדות, אך יש ליידע את הרופא האחראי על הטיפול וההקרנה", אומר רומנו.

9. מי נוטל תרופה לירידה במשקל יכולה לתרום דם?

? זה צריך להיות מוערך על ידי הרופא האחראי על הבדיקה: באיזו תרופה התורם משתמש וכמה זמן? ", מסביר רומנו.

10. למי שפעת יכולה לתרום דם?

לא. "עליך להמתין שבעה ימים לאחר שתסמיני שפעת ייעלמו", מייעץ הרכז.

11. למי דלקת בשתן חוזרת יכולה לתרום דם?

"לפני שמגלים את הגורם לזיהום וטיפול נכון, תרומה אינה מומלצת", אומר רומנו.

12. מי לא יכול לתרום דם?

אנשים שחלו בהפטיטיס (קיימת אפשרות תלויה בזמן ההדבקה וסוג ההפטיטיס); נוכחות של מחלה זיהומית הנגרמת בדם או יותר, כמו הפטיטיס B ו- C, איידס (נגיף HIV), מחלות הקשורות לנגיף ה- HTLV I ו- II ומחלת צ'אגאס ?, מסכם הרכז הרומאי.

הדרישות הבסיסיות לתרומת דם הן:

• להיות בבריאות טובה;
• להיות בין 16 ל -69; שוקל לפחות 50 ק"ג;
• תנוחו (ישנו לפחות 6 שעות ביממה האחרונה);
• להאכיל (לאחר שנמנע מאכילת שומן תוך 4 שעות לפני התרומה);
• הציגו מסמך מקורי עם תצלום שהונפק על ידי הגוף הרשמי (תעודת זהות, תעודת זהות מקצועית ליברלית, תעודת עבודה וביטוח לאומי).

עכשיו כנראה הבהרת את השאלות העיקריות שלך סביב הנושא.זכרו: נתינה היא שחקן של אהבה, של סולידריות. אם אתה יכול, תרום!

התקן תוך רחמי (מרץ 2024)