האם אתה קורבן לאלימות אילמת?

תוקפנות מוכרת רק כאשר הן נראות לעין, שכן הרוב המכריע של האנשים נוטים להתעלם מתוקפנות רגשית.

על פי ויקיפדיה, אלימות היא התנהגות הגורמת במכוון נזק או הפחדה מוסרית לאדם אחר, חי או פוגע באובייקטים כלשהם. התנהגות כזו יכולה לפלוש לאוטונומיה, לשלמות הגופנית או הפסיכולוגית ואפילו לחייו של אחר.

לעתים קרובות אנו שומעים דיווחים על מצבים בהם בן הזוג מזלזל ו / או מאיים את בן הזוג, אך בדרך כלל מצבים אלה נתפסים רק כקנאה, שליטה ואיכשהו אינם נושאים את אותו משקל כמו כאשר אנו שומעים שמישהו הוכה.


עם זאת, אלימות פסיכולוגית שכיחה מאוד, כאשר המפר תמיד פועל מתוך כוונה להרוס את ההערכה העצמית של האחר. זה קורה בחוצפה, כאשר התקפות מילוליות מבטלות לרוב עד שתקבל שליטה לא בריאה על בן / בת הזוג.

מכיוון שתוקפנות זו מתרחשת לעתים קרובות באופן עדין, לאחר אין התפיסה של מה שקורה, היות והתוקפן מאשים את בן זוגו בשגיאות והתנהגויות לא קיימות, כאשר בסופו של דבר התוקפן לוקח את האשמה שמעולם לא התנהג נכון, גם אם תוקפנות לא הגיונית.

בהערכה עצמית נמוכה הוא מאבד את ההתייחסות שלו בעצמו, מתוך אמונה כי הטעות היא בפני עצמה, כאילו יש לה פחות ערך מהתוקפן.


התוקפן למעשה מרגיש צורך להראות לאחרים שהוא הקורבן, פסל את בן זוגו והתחזה להיות ישות מוערכת ומבוזה, כשלמעשה הוא ממלא תפקיד זה, תמיד מתפעל במצבים.

אנו יכולים לצטט את הדוגמא של אישה שתמיד משכה את תשומת לבם של גברים אחרים ליופיה ואחרי הנישואין הבעל מתחיל להצביע על ליקויים בגופה ובפניה, כשהוא מבקר את הבגדים שהיא לובשת, בדיוק כדי לגרום לה להרגיש מכוערת, הגעה להערכה העצמית של בן הזוג.

באופן זה, בן הזוג לובש בגדים שמפלים את גופה והבעל מרוצה שגברים אחרים לא מסתכלים עליה, ושהיא עצמה לא מרגישה בטוחה בעצמה.


זו טעות להאמין שאלימות כזו מתרחשת רק אצל נשים. מחקרים כבר מראים שגברים הם גם קורבנות של בני זוגם.

סקר משרד הבריאות שנערך בשנים 2008 ו -2009 מראה כי 20.8% מההודעות על אלימות במשפחה שסבלו מגברים הינן פסיכולוגיות. מאותו סקר עולה כי התוקפנות הפסיכולוגית שספגה נשים היא הסיבה ל -49.5% מההודעות, וכמעט שוות את מדד האלימות הפיזית, 52%.

לפיכך, ברור החשיבות של זיהוי מתי הקשר בין בני הזוג חולה ומבקשים לנקוט בפעולה אפקטיבית, מכיוון שהילדים בסופו של דבר מפנימים דפוס זה של נישואים כסטנדרט, הסובלים מתוצאות כמו הערכה עצמית נמוכה, עצב וחוסר ביטחון.

בעיה נוספת שמתרחשת גם במשפחה הם מצבים בהם האב או האם מספרים לילד? האם אתה מטומטם? או עדיין אינך יודע דבר? אפיון אלימות שקטה, אשר בתורו יכולה להשפיע לרעה על ההערכה העצמית של הילד.

להמעיט זה בזה באמצעות מילים זה סוג של אלימות ואסור להתעלם ממנה, פחות מעודד אותה. אם אתם סובלים מבעיה זו במערכות היחסים שלכם, אל תהססו לפנות לעזרה מפסיכולוג.

Witness to War: Doctor Charlie Clements Interview (מרץ 2024)


  • רווחה
  • 1,230