בעל או ילדים? כיצד להתמודד עם הצורך בתשומת לב מצד שניהם

לאחר שנולד הילד הראשון, אין מערכת יחסים זה אותו דבר. נראה כי הדיון הזה, שכיח מאוד לפני מספר שנים, מפגר ככל שחייה של אישה (כלכלית ורגשית) הופכים להיות עצמאיים יותר מבעלה.

בחברה בה חיו סבא וסבתא ואפילו אמותינו, היה זה אך טבעי שהנושא יעלה בכל פעם שצוין נישואין והקשר שלו לגורם "ילדים". הסיבה לכך היא, שבעובדה מוכחת מדעית, הגבר באופן כללי מקנא בילדים ומערכת היחסים של אינטימיות וחיבה ללא תנאי שמתפתחת בינם לבין האם.

אם השקפה זו נראית מעט שוביניסטית לנוכח ההישגים הנשיים האחרונים בחברה, יש לציין כי הידיעה לחלק את תשומת הלב בין ילדים לבעל יתכן שזה הפרט החסר שלא לקבוע את מערכת היחסים שלך.


מחקרים מאת אתר רשת חברתית מראים כי מחצית ממומחי הנושאים מסכימים עם ההנחה שכאשר מקבלת החלטות, אישה צריכה לתעדף את בעלה ולא את ילדיה. אחד מהם קובע: "היחסים בין בעל ואישה הם מחויבות לחיים, כמו גם היחסים בין הורים לילדים.

עם זאת, אחריותו של ההורה היא לגדל את הילד וללמד את הילד ערכים ואחריות מוסרית כך שהילד יוכל לטפל בעצמו בבגרותו.

לכן, מערכת יחסים בין בעל ואישה האם יש עדיפות על יחסי הורה-ילד כל עוד מטפלים בילדים?


לא הגיוני? לא כך, אם אנו חושבים שלמעשה ילדים גדלים להישרדותם בחברה ובסופו של דבר עוזבים את בית הוריהם במוקדם או במאוחר. טיפוח היחסים בין בעל ואישה, חפיפה של היחסים בין הורים לילדים, הוא אפוא דרך לתעדף חברה אפשרית בעתיד כאשר ילדים כבר דואגים לחייהם שלהם.

אך כיצד להשיג מטרה זו מבלי להזניח את הטיפול ובעיקר את האהבה שילדים דורשים? התשובה היא פשוטה: פיצול משימות. על האם לאפשר לאב להשתתף באופן פעיל בחינוך ילדים ולהשאיר בצד גאווה מצד האם. זה לא קל, אך זה מתגמל: מכיוון שנשים נמנעות מתפקיד האפוטרופוס הבלעדי והריבוני של ילדיהן, האם לזוג יש אפשרות לדון בסוגיות מהותיות הנוגעות להן? קרבה זו הופכת בסופו של דבר את הקשר לאינטימי יותר ומותאם.

אישה שיודעת להעניק לה יחס שווה לילדיה ולבעלה מרוויחה נישואים בריאים יותר.

  • משפחה
  • 1,230